החלטה בתיק ת"א 12605-11-09

כללי

1.      האם האירוע בו ניזוקה התובעת, מהווה תאונת דרכים כמשמעות מונח זה ב חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: החוק), אם לאו. זו הסוגיה שעל הפרק.

2.      התובעת, ילידת 12/1/1978, ניזוקה בתאריך 5/11/2007 בעינה השמאלית כתוצאה מפגיעת קרס מתכת של רשת קשירה. רשת הקשירה הותקנה על גבי המושב האחורי באופנוע התובעת,  והאירוע התרחש בסיום עבודתה, עת שהניחה את תיקה האישי על גבי מושב האופנוע וביקשה לקשרו ולאבטחו בטרם רכיבה.

3.     הצדדים היו חלוקים באם האירוע, אשר תואר בקצרה לעיל, מהווה תאונת דרכים והסכימו כי ראשית תוכרע שאלת החבות. בנדון, שמעתי את התובעת ועדה נוספת מטעמה. הנתבעת לא הביאה עדים מטעמה.

      העובדות

4.     יריעת המחלוקת העובדתית בין הצדדים היתה מצומצמת ונגעה בעיקרה לשאלה, באם עובר לפגיעת קרס המתכת בעינה של התובעת היא אכן התניעה את האופנוע. אציין בהקשר זה, כי  נתתי אמון מלא בעדות התובעת ובעדות העדה מטעמה, הגם שחשיבות הסוגיה העובדתית לעיל הינה שולית באופן יחסי, כפי שיובהר להלן.

5.     להלן העובדות שהוכחו:

5.1.   ביום האירוע, בסביבות השעה 17:00, סיימה התובעת את משמרתה כמאבטחת בסניף הביטוח הלאומי בחדרה וירדה לחניון ביחד עם עובדת נוספת בשם יפעת כהן (להלן: יפעת).

5.2.   יפעת והתובעת צעדו יחד והן נפרדו תוך שיפעת פנתה לכיוון רכבו של בעלה אשר המתין מחוץ לחניון. התובעת פנתה לכיוון האופנוע שלה, מסוג קוואסקי בנפח מנוע של 500 סמ"ק, אשר חנה בחניון.

5.3.    התובעת הגיעה לאופנוע ועמדה משמאלו, התניעה אותו, הניחה את הקסדה על הכידון, הניחה את תיקה האישי בחלק האחורי של המושב שם הותקנה, דרך קבע, רשת הקשירה והחלה לעגן את הווים (קרסים) המשוחררים של הרשת. תחילה, היא עיגנה את הקרסים שבצדו הימני של האופנוע ולאחר מכן המשיכה בקרסים שבצדו השמאלי, וזאת מתוך כוונה לסיים את עיגון התיק, לעלות על האופנוע ולהתחיל ברכיבה.

5.4.   לקראת סוף תהליך הקשירה "קפץ" אחד הקרסים לתוך עינה השמאלית של התובעת, וכך תיארה זאת :". . .כשהתחלתי את הפעולה הנחתי את התיק, קשרתי את הקרסים הימניים והתחלתי בהמשך הקשירה לקשור את הצד השמאלי וזה היה אמור להיות סוף התהליך. לגבי הקרסים השמאליים, קשרתי קרס אחד מתוך השניים והקרס השני שחשבתי שקשרתי קפץ לי לתוך עין שמאל . ."(עמ' 8 ,שורות 16-22).

החוק

6.       אביא להלן את הגדרות החוק הרלוונטיות, תוך שהדגשתי את הקטעים הרלוונטיים ומזערתי  את הקטעים הפחות רלוונטיים:

"תאונת דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי;

מיום 30.9.1990

תיקון מס' 8

ס"ח תשנ"א מס' 1329א מיום 30.9.1990 עמ' 2 (ה"ח 1962)

"תאונת דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי בין בנסיעת הרכב ובין בעמידתו; למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי;